דיני המס
דיני המס בישראל חלוקים על מספר תחומים שעיקרם, פקודת מס הכנסה , חוק מיסוי מקרקעין, וחוק מס ערך מוסף.
החקיקה הנ"ל, על התקנות והפסיקה שעולה מהן מהווים המסגרת הנורמטיבית לפיה על העסקים, עוסקים ונישומים, אף כשכירים לפעמים, להתנהל.
חוק איסור הלבנת הון, לרבות הסמכויות המוענקות לפקידי שומה או למנהלי מיסוי מקרקעין ומע"מ, מחייבות תכנון צעדים מראש, ובניית הפעילות העסקית באופן שלא יהיה חשוף לתביעות בפן הפלילי ו/אטו לשומות בפן האזרחי בעקבות אי ידיעת החוק ודרישותיו.
תחום המס בישראל מתפתח בעיקר באמצעות תיקוני חקיקה כתוצאה משינויים שוק, לרבות לפעמים באמצעות חוקי העידוד השונים המעניקים כל מיני הקלות לסוגי עסקים ו/או עוסקים. דברים אלה יכולים להוות יתרון משמעותי לעוסק, כאשר ניצול הטבות המוענקות על ידי המדינה הינו דבר כלכלי ביותר מבחינת חיי העסק.
נדבך נוסף הינו אף לאחר הגשת הדוחות לרשויות המס. עם הגשת הדוחות לרשויות המס (או בהעדר הגשה וחריגה מלוחות הזמנים שנקבעו על פי החקיקה הנ"ל) נפתח פתח לכך שרשויות המס יעשו שומה שונה לעוסק/לעסק.
משמעות הדבר כי רשויות המס חולקות על הנתונים שהגשת ובהתאם הם מביאים בפניך את משנתם באמצעות שומה מטעמם.
ההתנהלות של העוסק/עסק מרגע קבלת השומה שערכו רשויות המס הינה קריטית מאחר ומה שנעשה ו/או הוגש ו/או נקבע במסגרת דיוני השומה (היונים שנערכים עם ומול רשויות המס, הן בשלב א והן בשלב ב) מהווים יסוד שלא ניתן לסטות ממנו. לאמור, אי הבאת דברים ו/או הבאת דברים שיתברר שהינם לרעת הנישום יהוו מעשה שלא ניתן לשנותו ו/או לחזור ממנו.
על כן, ליטיגציה החל מקבלת השומה שנערכה במעבדות רשות המיסים, וכלה בייצוג בהליכי ערר וערעור בבתי המשפט או הוועדות, מהווה עניין חיוני וחשוב מאוד להתנהלות העוסק/עסק היומית.